היי! אני שירה
נשואה לגלעד ואמא של מאיה,
ואנחנו גרים בתל אביב (אבל ממזרח לאיילון ;)
בשיחות היכרות איתכן אני בדרך כלל מספרת...
שיש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בקוגניציה ומוח, ושלמדתי ייעוץ שינה היקשרותי ב״הורות מחבקת״ ביוני 2024,
וגם תוכנית הכשרה בהדרכת הורים ב״חזרה ללב ההורות״ דרך אוניברסיטת חיפה ביוני 2025
אבל פה אני אספר איך הגעתי להדרכת הורים בכלל,
ולגישה ההיקשרותית בפרט.
השקפת העולם שלי
הושפעתי מאוד מהתנדבות עם אוכלוסיות קצה
במקביל ללימודים התנדבתי ב-2 עמותות שהיו לי מאוד משמעותיות באני מאמין שלי היום. ״חיבוק ראשון״ ו״לא עומדות מנגד״.
בראשונה טיפלתי בתינוקות מאושפזים במצבים בריאותיים קשים. המשמעות של החוויות בחודשים הראשונים לחיים, של דמות מבוגרת מקושרת ונוכחת, וגם החוויה ההורית בתוך זה מאוד התחדדה לי שם.
ובשנייה ליוויתי נשים שורדות זנות בביטחון התזונתי שלהן. האמון שזכיתי לייצר בינינו, נטו בלראות איך אפשר לעזור, מאוד הבהיר לי את המשמעות של קשר, של תיקון, ושל אהבה שלא תלויה בדבר.
על התשוקה להורות
דרך טיפול והתפתחות אישית שלי
בהתנדבות נחשפתי לאישה נפלאה, עם סיפור מטלטל במיוחד, ששלח אותי להתבונן בתוכי על המקומות שזזו אצלי במפגש איתה בטיפול.
בטיפול עשיתי משהו שהיום הייתי קוראת לו - טיפול בהורות. הבנתי כמה משמעותי לי המרחב שבין ההורות שהייתה לי, ההורות שיום אחד אתן לילדיי (עוד לא הייתי אמא), וההורות שאני בסוף מעניקה לעצמי.
הייתי בתקופה הזאת בתואר מאתגר בקוגניציה ומוח, עם תזה שדרשה הרבה קריאה מחקרית, ופתאום שמתי לב שדווקא על הורות ממש קל לי לקרוא.
קראתי הר של ספרים ומאמרים, הקשבתי לפודקאסטים... בגדול ממש חיפשתי לקבל כמה שיותר ידע איפה שרק אפשר, בעצימות של אישה בלי ילדים ומלא זמן פנוי (אם רק מישהו היה אומר לי אז שיש לי מלא זמן פנוי)
למה היקשרות?
איך מצאתי הכשרה שדיברה את השפה שלי
בטח לא חדש לכן שנורא קשה למצוא מה הגישה ההורית שלך היום, כשכל אחת ממציאה את עצמה ואת הגישה שלה וגם קוראת לה בשם.
אבל במזל (או שלא כ״כ במזל) חברה המליצה לי על ״הורות מחבקת״ (שמה קישור לקבוצה למטה) שמדברת את הגישה ההיקשרותית, והיום אני מאוד גאה להיות ממנהלות הקבוצה.
אני אהיה מאוד כנה, ואספר שהגעתי יהירה :) הרבה מהשיח נראה היה לי מתייפייף שלא לצורך, ולא ״תכלסי״ מספיק. גם כשהחלטתי ללמוד להדריך הורים, חשבתי שתואר קליני זו המטרה, וההשתלמויות הן סימנוב.
מאוד מאוד טעיתי.
האני מאמין שלי
המהות של הגישה בחיים שלי, ובהדרכות
אני חושבת שהגישה, וההורות למאיה, מלמדות אותי כמה החיים פלואידים. מה שמעניין בסוף זה לא התשובה לכל מצב משתנה, אלה היכולת להתבונן פנימה, ולחפש בתוכנו - מה נכון לילדה שלי, למשפחה שלי, ולעצמי.
הכיוון הפנימי הזה הוא לא פשוט, אבל כשהוא מתאפשר, אז יש אותנטיות ומנוחה וגם באמת כיף אמיתי שמגיע לכולנו שיהיו לנו בחיים שלנו,
גם אחרי שנעשינו משפחה.
ולכן היה לי חשוב לקרוא למה שאני עושה כאן - הורות מוכוונת משפחה. כי חשוב לי שתדעו שזה מה שאנחנו עושות פה, עוזרות לכולכם, כתא משפחתי, למצוא עוגנים, ביטחון ומנוחה בתוך ההורות שלכם
מתרגשת נורא לדבר ולשמוע מכן,
שירה
