מדיי פעם עולה תהיה כזאת בפוסטים בקבוצה של ״הורות מחבקת״ בפייסבוק, יחד עם תהיות כמו האם הגישה ההיקשרותית לגרום לילדים שלי לרצות בקרבתי כשיהיו גדולים? או כשאהיה לעת זקנה?... באמת שאלות גדולות שכולנו מתמודדות איתן ברמה כזאת או אחרת, מה צופן העתיד. וכמה בהלה מסתובבת לנו במחשבות אם הילדים שלנו יהיו מאושרים, בעיקר כשכרגע הם בעיקר בטנטרומים ובכי שמרגיש לפעמים אינסופי. זה מה שעניתי לאמא ששאלה שאלה כזאת לאחרונה, ואני חושבת שהיא משמעותית: המטרה היא לא לגדל ילדים מאושרים יותר, או לייצר בהם רצון לקרבה...